עברית 
 English 
 Francais 

גירושין - יעוץ ע"י עורך דין

ליקויי בנייה - יעוץ ע"י עו"ד מהנדס

תאונות דרכים - יעוץ ע"י עורך דין

משפטים "על קצה המזלג" - תקציר מאמרים משפטיים

מזונות אישה

מזונות אישה
 
מזונות אישה:  לפי הוראות סע’ 2 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט , 1959 :
"אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה." מכאן, שאם שני בני הזוג יהודים יש להם "דין אישי" הוא "דין תורה"  והוראות  לא יחולו עליהם.
על מזונות בין יהודים חל דין תורה.
 
אין חיוב מזונות אשה לאחר גירושין.
אשה נשואה זכאית לקבל מבעלה מזונות אשה. מזונות אשהכוללים את כל צרכי האשה: מזון, ביגוד ומגורים. זכות האשה למזונות קיימת גם על פי דין תורה וגם על פי החוק האזרחי.
בניגוד להלך המחשבה הרווח בציבור, בעל חייב בתשלום מזונות אשה רק כל עוד הם נשואים. לאחר הגירושין הבעל אינו חייב יותר במזונות אשה שכן היא כבר איננה אשתו.
(בניגוד לחיוב אב בתשלום מזונות ילדים. חיוב מזונות ילדים אינו פוקע עם גירושי ההורים מהטעם הפשוט, כי מילדים לא ניתן להתגרש. הקשר בין אב וילדיו קיים כל עוד הם בחיים. חיוב מזונות ילדים קיים עד להיות הילדים בוגרים. לפירוט בעניין מזונות ילדים, ראה בפרק " מזונות ילדים ".)
 
חיוב מזונות אשה הנו החיוב הכספי העיקרי של בעל כלפי אשה עקב הנישואין.
חיוב מזונות אשה כולל לא רק מזונות במובן הצר היינו רכישת מצרכי מזון אלא את כל הדרוש לצורך כלכלת האישה לרבות: ביגוד (כסות) מקום מגורים והוצאות החזקת מקום המגורים (מדור) הוצאות רפואיות (ריפוי) וכד’.
הכלל בקביעת מזונות אישה על פי דין תורה הנו: "עולה עמו ואינה יורדת עמו".
הבעל חייב במזונות אישה לפי המינימום הדרוש לה בהתאם למנהגי המקום והחברה בה הם חיים. האישה זכאית לאותה רמת חיים בה חי בעלה אך לא פחות מרמת החיים שנהגה במשפחת בית אביה לפני שנישאה לו.
 
בעל סרבן מזונות
 
סירובו של בעל לשלם לאשתו מזונות אשה כפי המגיע לה כאשר ביכולתו לשלם  או סירובו של בעל לעבוד ולהרוויח, מאפשר לאשה להגיש תביעת מזונות בפני בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני ולדרוש מבית המשפט או בית הדין לחייב את הבעל בתשלום מזונות.
בקביעת הסכום אותו יחוייב בעל לשלם עבור מזונות אישה יתחשב בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני בסכום שבאפשרות הבעל להרוויח ולא רק במה שהבעל מרוויח בפועל.
סירוב בעללשלם מזונות אישה יכול גם לתת לאישה את הזכות לדרוש את חיוב הבעל במתן גט.
 
הבטחת תשלום מזונות
לשם הבטחת תשלום מזונות אשה , זכאית אשה שלטובתה ניתן פסק דין למזונות נגד בעלה לנקוט נגדו צעדים לגבייתם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל או לחילופין, לבקש מהמוסד לביטוח לאומי תשלום חודשי על יסוד פסק הדין. המוסד יגבה מהחייב את הסכומים המגיעים לאישה עפ"י פסה"ד.
 
 
ערכאת השיפוט
 
 ע"פ הוראות סע’ 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין): 
"הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג".
לפיכך, אם כבר הוגשה תביעת מזונות בפני בית משפט לענייני משפחה, סמכות השיפוט הנה שלו. אם לא הוגשה קודם לכן תביעה בעניין מזונות בפני בית משפט לענייני משפחה, יכול צד המגיש תביעת גירושין בפני בית דין רבני, לכרוך לה את נושא המזונות.
 
כריכה
בפסיקת ביהמ"ש העליון נקבע כי יש לכרוך בפועל תביעת מזונות ל תביעת גירושין ובית דין רבני אינו מוסמך להעלות את נושא המזונות  לדיון, אם לא נכרך בפועל לתביעה.
כן נקבעו שני מבחנים לעניין הנושאים היכולים להיכרך ל תביעת גירושין:
 
עניין שמעצם טיבו וטבעו, כרוך בתביעת גירושין.
בעבר, קבעה פסיקת בתי המשפט כי החזקת ילדים, הנה עניין ש מעצם טיבו וטבעו, כרוך בתביעת גירושין, אולם, במשך השנים, חלה נסיגה בעניין והפסיקה העדכנית קובעת, כי נושא החזקת ילדים, בדומה לנושא מזונות ילדים, מהווה עילת תביעה עצמאית של הילדים וכלל אינו ניתן לכריכה בתביעת הגירושין.
ההלכה העדכנית בעניין הוכרעה עם מתן פסה"ד בבג"צ 10109/02 כץ נ’ ביה"ד הרבני הגדול, פ"ד נז (2) 875 (להלן: "הלכת כץ") שקבע כי עניין החזקת ילדים אינו ניתן כלל לכריכה וכי בית הדין הרבני יכול לקנות סמכות לדון בעניין זה רק בהסכמת שני הצדדים.
תוצאת הלכת כץ הנה, כי כיום כבר לא קיים "עניין, אשר מעצם טיבו וטבעו כרוך בתביעת הגירושין"
כל עניין, אפילו אין הוא מענייני המעמד האישי, שהכרעתו דרושה לשם חיסול מהיר של  הסכסוך בין בני הזוג.

תנאי הכריכה
נקבע בפסיקה כי כדי לכרוך עניין, שאינו "כרוך מעצם טיבו וטבעו", לתביעת גירושין, יש לעמוד בשלושה תנאי סף:
תביעת הגירושין הוגשה בכנות. היינו התובע באמת ובתמים רוצה להתגרש ויש לו, לפחות לכאורה, עילה מוצדקת לכך.
הכריכה נעשתה כדין. היינו, מדובר בעניין, שניתן לכריכה, ע"פ שני המבחנים, שצוינו לעיל.
הכריכה נעשתה בכנות.  הדעות חלוקות בשאלה מהי כריכה כנה וכיצד מוכיחים את הכנות.
מקובל בד"כ, כי כריכה שעברה את שני המבחנים הקודמים, תחשב ככריכה כנה, כך שמבחן שלישי זה איבד את משמעותו.  
 
מירוץ הסמכויות
 
לעיתים מוגשות שתי תביעות מזונות בשתי ערכאות. בדרך כלל כאשר בעל מגיש תביעת מזונות בפני בית דין רבני (מתוך מחשבה ששם יחוייב בתשלום מזונות אישה בסכומים נמוכים יותר מאשר בבית דין רבני)  והאשה מגישה תביעת מזונות בפני בית משפט לענייני משפחה (מאותו נימוק).
 
מתעוררת השאלה איזו ערכאה תדון בעניין מזונות האישה וכן איזו ערכאה תדון בשאלת התקיימות מבחני הכריכה הקובעים האם תביעת מזונות שנכרכה לתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני אכן נכרכה כדין על פי התנאים והמבחנים שפורטו לעיל.
 
הכלל המשפטי ששרר בעבר בעניין זה נקרא "מירוץ הסמכויות" וקבע כי מי מהצדדים שרץ ראשון והגיש את התביעה הראשונה בעניין מזונות לערכאה אותה בחר, תהיה סמכות הדיון בעניין ה מזונות קנויה לאותה ערכאה.
 
בשנים האחרונות שלטת גישה חדשה בפסיקת בתי המשפט המכונה "מירוץ ההחלטות" על פי גישה זו אין חשיבות לשאלה מי רץ ראשון. לא חשוב באיזו ערכאה שיפוטית הוגשה לראשונה תביעת המזונות. החשוב הוא איזו ערכאה דנה ראשונה בעניין סמכות השיפוט ונתנה החלטה בעניין.
כאשר בית דין רבני דן ראשון בעניין סמכות השיפוט וקבע כי סמכות השיפוט בתביעת מזונות הנה של בית הדין הרבני יכבד זאת בית המשפט לענייני משפחה ולהיפך, כאשר בית משפט לענייני משפחה דן ראשון בעניין סמכות השיפוט וקבע כי סמכות השיפוט בתביעת מזונות הנה של בית המשפט לענייני משפחה יכבד זאת בית הדין הרבני.
פותח על ידי מערכת ביג ביז bigbiz בניית אתרים מבית אולביז פרסום עסקים עבריתEnglishFrancais